בימים אלה, כשהמצות והמופלטות מאחורינו, אפשר בהחלט להכריז על פתיחת עונת התיירות הבינלאומית, אם כי לאור מחירי הטיסה הזולים בחברות התעופה Low Cost, כמעט כל יום הוא יום טוב לטיול לחו"ל. למעשה, כבר קיבלנו תזכורות על אופי התייר הישראלי עם הפרשות המתוקשרות של "תן לי שוקולד" ו-"פתח לי ת'דלת", ועוד תקיפת דייל אל-על על-ידי נוסע עצבני. יש להניח שמקרים אלה לא היו מתרחשים בעוצמה כזאת לו התיירים הישראלים היו בטיסה של חברת תעופה זרה, או בבית מלון יוקרתי בלונדון או בניו-יורק ולא באילת, אם כי גם בחו"ל אנחנו לא בדיוק מחשיבים את עצמנו לצדיקים בכל מה שקשור לכיבוד המנהגים, הרכוש או האנשים המקומיים.

אני בעצמי הייתי במלון ביוון, ובסיום הנופש ישבתי לכתוב את הערותיי החיוביות על המלון באתר תיירות בשם Tripadvisor.com, ושם גיליתי "פוסט" של תייר בריטי ששהה במלון שבוע לפניי. בין השאר הוא כתב שם: "קבוצה גדולה מאוד של צעירים ישראלים (בגילאים 25-30) הגיעה ביום חמישי והתחילה להתנהג כמו חבורה של חוליגנים, כפי שהייתי מצפה מילדים בני 18 שיכורים בחופשה הראשונה שלהם ללא הוריהם. תוך 45 דקות להגיעם למלון השלום נופץ. הם שתו ועישנו בבריכת השחייה, השתמשו בתעלות הניקוז שלה כמאפרות, עישנו על האוכל, והצטופפו ודחקו אנשים כדי שיפנו מיטות השיזוף שלהם. ואלוהים ישמור אם נתקעת מאחורי אחד מהם בתור לבר. אחד היה מזמין כעשרה משקאות לכל הקבוצה, ועוד מצפה שיביאו להם אותם עד לבריכה".

מתברר, אם לא ידענו, שהתחשבות בבריות איננה הצד החזק של התייר הישראלי, ונוסיף לזה גניבת מגבות ועוד מזכרות מהמלון, והתמונה ממש לא אידיאלית.

כמה טיפים לתייר הישראלי בחו"ל:

המשפטים הבאים הם עבור ישראלים שנוסעים בפעם הראשונה בחו"ל, וגם לאלה "הוותיקים" שמתעקשים להמשיך להתנהל "כמו פיל בחנות חרסינה".

• הכלל הבסיסי הוא "כשאתה ברומא, תתנהג כמו רומאי". הכוונה היא, בתרגום חופשי, תתאים את עצמך לסביבה. תסתכל ותראו איך מתנהגים המקומיים, ותעשה copy/paste. אם הם מדברים בשקט, שומרים מרחק אחד מהשני וממעיטים במגע פיזי, אל תעשה את ההפך "כי ככה עושים בארץ". כל כך פשוט.

• בארצות "מסודרות", השלטים אינם לקישוט. הם מצהירים על כללי התנהגות במקום כלשהו שיש לכבד, ובעיניי המקומיים הם בגדר חוקים ואינם המלצות בלבד. להלן כמה מהשלטים הנפוצים שתרגמתי לאנגלית לטובת אלה שלא השלימו שלוש יחידות, או ש"שכחו":

No Smoking -אסור לעשן
Keep off the grass – אסור לעלות על הדשא
Do not cross the red line / the rope -/ החבל נא לא לחצות את הקו האדום
Do not touch – לא לגעת
Taking pictures forbidden – לא לצלם (בדרך כלל במוזאון)
Minimum charge GBP 5 – עלות מינינום להזמנה (במסעדות מסוימות באנגליה) 5 שטרלינג
Do not put your feet on the seats – אין להניח רגליים על המושבים
The tour starts at 08:00 precisely – הסיור מתחיל בשעה 8 בדיוק (לא לאחר!!)

מי שלא ראה בימיו ישראלים מפרים לפחות אחד מהוראות אלה במהלך טיול בחו"ל באמת זכה. לאור העובדה שכבר פעמיים נגרמו שריפות ענק ביערות או בפארקים ושמורות טבע בדרום אמריקה על-ידי ישראלים שלא שהו לאזהרות לגבי הדלקת אש במקום, השילוט נכתב במיוחד בשבילנו, התיירים הישראלים שכביכול לא מבינים שום שפה אחרת, בעברית. איזו השפלה.

• העובדה שאזרחים במדינות אחרות ממתינים בסבלנות בתור לקבלת שירות כלשהו, איננה סימן של חולשה או "פרייריות" אלא תרבות, ובהחלט איננה הזמנה לישראלי "הפיקח" להידחף בתור.

• תתרגלו את המילים Please ו-Thank you, או אם אתה רוצה באמת לפרגן בארצות שונות Merci, Muchas gracias, Grazie ועוד. מחקרים מראים שהיגוי מילים אלה איננו גורם נזק לפה, הן לא עולות כסף, ואינן מורידות מהכבוד שלך. זה בסך-הכל נימוס בסיסי.

• נושא נוסף המחבר בין אנשים היא אומנות ה-Small Talk (שיחות חולין), במסגרתה אנחנו מדברים על כל עניין שיכול להוות גשר ופתיח לשיחה עם כל אדם זר שאנו פוגשים בעת הטיול. ספורט ותחביבים הם פופולריים, ובזמן שחיכיתי לאוטובוס ביוון נהיינו חברים של זוג הולנדי על-רקע ידיעתי לגבי קבוצת הכדורגל המקומית האהובה שלהם. מזג אוויר, אוכל, קניות, בילויים וכדומה הם מצוינים לבנות תקשורת בין אנשים, אבל תתרחקו מפוליטיקה ודת, אחרת תיכנס לשדה מוקשים. ותהיו חיוביים ולא קוטרים. איש לא אוהב אלה שמתלוננים כל הזמן.

בקיצור, לכל אומה הרגלים והתנהגויות שונות ומשונות כשאזרחיה מטיילים בחו"ל, חלקן מצחיקים, וחלקן ממש לא נעימים. לפחות נשתדל אנחנו לכבד את המקום ואנשים שמבקרים ושחיים שם.