למאמר המקורי לחצו כאן בלינק או בלוגו.

בשנים האחרונות עמדה סיגל קצב, מנהלת אדמיניסטרטיבית בטבע, בקשר מתמיד עם גורמים מחו"ל במסגרת עבודתה. קצב למדה אנגלית בתיכון ובשש השנים בתפקיד, אך עדיין חשה חוסר ביטחון בשימוש בשפה. "אני עוסקת בתחום שמצריך שימוש כמעט יום־יומי באנגלית, והרגשתי צורך לשפר את הדיבור והכתיבה שלי בשפה", היא אומרת.

קצב ביקשה מהחברה להישלח לקורס באנגלית עסקית. "בחנתי אפשרויות, ובאישור החברה החלטתי להירשם לקורס במכללה העסקית של לשכת המסחר. הלימודים נערכו בקבוצה קטנה, והיינו צריכים לדבר זה עם זה רק באנגלית. היה לנו מורה נהדר, בעל רקע עסקי. במבחן שעשיתי לפני הקורס, קיבלתי תוצאה נמוכה ושקלו אם להכניס אותי לקבוצה הזו, אבל המורה התקשר ודיבר אתי באנגלית, ולאחר השיחה החליט לצרף אותי".

בקורס למדה קצב גם לנהל שיחות חולין ולכתוב מיילים. "הם שמו דגש גם על הבדלי התרבויות. כיום אני מבינה באיזה שלב של השיחה אפשר להשתחרר קצת ולנהל שיחת חולין פחות פורמלית. למדתי אוצר מלים שלא ידעתי לפני כן. אין ספק שיש לי הרבה יותר ביטחון מבעבר. פעם, כשהייתי מקבלת שיחה מחו"ל, לבי היה דופק בחוזקה. כיום אני מדברת בלי בעיה".

בשנים האחרונות, כשהעולם נהפך לכפר גלובלי קטן, אין כמעט חברה ישראלית שלא מטפחת קשרים עם חו"ל במגוון תחומים. כתוצאה מכך, עובדים רבים נדרשים להשתמש בשפה האנגלית כדי לתקשר עם עמיתיהם או כדי להתקדם בחברה. רובנו מסתמכים על הידע באנגלית שרכשנו בתיכון, ולעתים אולי אף בלימודים אקדמיים, אך כשזה מגיע לשיחות עסקיות, אנחנו שמים לב שאנחנו מתקשים למצוא את אוצר המלים הדרוש ואת ההתאמה לתרבות העסקית של עמיתינו מחו"ל.

חברות רבות מבינות את הצורך באנגלית עסקית ומארגנות הדרכות וקורסים לעובדיהן, או כמו במקרה של קצב, שולחות עובדים לקורסים באופן פרטני. ואולם יש כאלה, בעיקר בכירים, שמחליטים על דעת עצמם להירשם לקורס. אמיר (שם בדוי) שימש סמנכ"ל כספים בחברה ציבורית, ובמסגרת עבודתו היו לו אינטראקציות רבות עם גורמים מחו"ל. בעוד שלעובדיו הוא העניק הדרכה מסודרת, הוא עצמו העדיף ללמוד אנגלית עסקית באופן פרטי. "אני חלש בשפות, ועובד הרבה עם זרים, אז רציתי לחזק את האנגלית", הוא אומר.

אמיר בחר במורה ספציפי בבית הספר לשפות ברליץ. "המורה הגיע לחברה שלנו להעביר הדרכה, והתרשמתי ממנו לטובה", הוא מספר. "רציתי שהקורס יהיה בקצב שלי, עם הדרישות הפרטניות שלי. אמנם זה יקר יותר, אבל לי זה היה שווה. הם היו גמישים בזמנים. ביקשתי שנדבר בעיקר על החומרים שרלוונטיים לי. המתרגל הכיר את הנושאים, והביא חומר כתוב מעיתונים כלכליים. קראנו, דיברנו, ערכנו דיונים, עם המון תשומת לב והבנה. כיום אני מרגיש יותר ביטחון באנגלית, אבל קיוויתי להגיע לרמה גבוהה יותר. רציתי לעלות שתי רמות, ועליתי רק רמה אחת. זה קצת ציער אותי".

"מתאימים פתרונות לצורכי הלקוח"

את הביקוש הגדול ללימודי אנגלית עסקית מרגישים היטב בבתי הספר ללימוד שפות. "כיום אנשים צריכים יותר את השפה העסקית", אומרת מנכ"לית ברליץ, מירי ישמעאל־ששון. "עובדים חייבים לדעת לנהל מו"מ ולתקשר עם עובדים אחרים מעבר לים. זו כבר לא פריווילגיה של בכירים. גם בתפקידים פקידותיים נדרשת השפה, אפילו בתיאום פגישה ובכתיבת פרזנטציה, או במו"מ מול נותני שירות וספקים בחו"ל". לדבריה, "בית הספר התיכון לא מספק כלים שימושיים, מכיוון שהוא לא מלמד אנגלית עסקית. באוניברסיטה, ההתמודדות עם האנגלית היא עבור פטורים בעיקר, והיא נרכשת באוריינטציה של קריאה והבנה של מאמרים. במינהל עסקים יש אנגלית עסקית במידה מסוימת, אבל לא מספקת.

"בקורסים העסקיים שלנו נלמדות דיסציפלינות שונות — כמו ניהול משא ומתן, ראיון עבודה והכנת פרזנטציות. אנחנו מציעים לכל אדם את הקורס המתאים ביותר עבורו. יש לנו מחלקת קסטומיזציה, ואנחנו מתאימים את הקורסים גם למגזרים: לפקחי שדות תעופה, דיפלומטים, אנשי כוחות הביטחון ועוד".

גם בוול סטריט, אחד מבתי הספר הגדולים בישראל ללימוד שפות, מציינים כי מורגש ביקוש גבוה ללימודי אנגלית המיועדת לעסקים — "החל במשאבי אנוש, שמשקיעים בעובדים שלהם בשיפור האנגלית, ועד לאיש העסקים הפרטי, שמורה שלנו מגיע אליו עד לבית, למשרד או לבית הקפה, בהתאם ללוח הזמנים שלו", אומרת יפעת דוד, סמנכ"לית השיווק בקבוצת קידום, זכיינית וול סטריט בישראל.

"אנחנו מייצרים גם פתרונות משתנים בהתאם לצורכי הלקוחות שלנו. עכשיו לדוגמה, אחת הזכייניות הגדולות בתקשורת רכשה מאתנו שירות, שבמסגרתו מורה שלנו יושב אצלם ונותן מענה סביב השעון גם לקבוצות של עובדים, גם לשדרת ההנהלה הבכירה במפגשי אחד על אחד, וגם מענה נקודתי בסיוע של תרגום, הכנה לשיחות ועידה באנגלית ועוד".

המכללה לעסקים של לשכת המסחר מרכזת קורסים באנגלית עסקית כבר 40 שנה. "מאז ומתמיד האוריינטציה של הלשכה היתה גם סחר־חוץ, וידיעת השפה היא נדבך משמעותי בניהול מו"מ. עם השנים זה התפתח והשתדרג", מספרת לבנת קיזנר, מנהלת המכללה.

אחד השדרוגים שאפשר למצוא במכללה ובבתי ספר נוספים רבים הוא בחינת מיון. "המבחן שלנו מכיל שאלות אמריקאיות", מציינת קיזנר. "הטופס מגיע אלינו, אנחנו בודקים אותו וחוזרים לתלמיד כשאנחנו כבר יודעים מה הרמה שלו. לפעמים נדרש ראיון טלפוני. ברוב המקרים, מדובר בדוברי אנגלית טובה שחסר להם ביטחון ואוצר מלים". לדבריה, בשנים האחרונות חל גידול במספר התלמידים. "בדרך כלל אנחנו פותחים שלושה־ארבעה מחזורים, של 15–20 תלמידים בקורס. הכיתה האידיאלית היא עד 20 איש. מעבר לכך זה לא אפקטיבי".

"אנשים מסתדרים, 
אך עם הרבה טעויות"

אלה שמעדיפים שיעור פרטי בעלות נמוכה יותר, יכולים לפנות למורים פרטיים שלא קשורים לאף בית ספר, כמו חיים גלוטמן, בוגר MIT, ששימש מנכ"ל בקבוצת חברות בקולומביה וצבר את ניסיון לימוד האנגלית העסקית בבתי הספר ברליץ וגלובל־וואן. "מגיעים אלי בעיקר בכירים ואנשי עסקים שצריכים להתאמן באנגלית", אומר גלוטמן. "רמת האנגלית בישראל כיום לא טובה מספיק. אנשים מסתדרים, אבל עם הרבה טעויות. בכירים מדברים לא טוב, ועושים הרבה שגיאות. הם מדברים ב'היבריש', וזה לא נשמע טוב".

חלק חשוב שנזנח בלימוד הוא כתיבה באנגלית, מסביר גלוטמן. "ההודעות מאוד מבלבלות ולא מובנות. אני מלמד אנשים גם לכתוב. הם שולחים לי מיילים במהלך השבוע, ואני מתקן אותם. אם לא מדברים טוב, אנשים סולחים ביתר קלות, אבל אם כותבים לא נכון — זה נתפש כבורות".

היתרון בשיעור הפרטי הוא שהתלמיד מקבל תשומת לב מלאה. "אני מלמד לרכוש ביטחון עצמי באנגלית ב–45 דקות של דיבור באנגלית על נושאים הקשורים לעבודה, כולל סימולציות ופרזנטציות", הוא אומר. עלות שיעור היא 240 שקל, וגלוטמן ממליץ על שיעור פעמיים בשבוע למי שרוצה לקבל תוצאות מהירות. לדבריו, אין התחייבות מראש למספר שיעורים.

איך בוחרים קורס?

לדברי לורי אוברמן, המנהל והמנחה הבכיר של חברת Talking Business, "קורסים באנגלית עסקית אפשר למצוא בהרבה מקומות, כולל שגרירויות של מדינות דוברות אנגלית, כמו המועצה הבריטית לתרבות. עם זאת, מה שקובע זה המנחה. הידע שלו ברזי הדקדוק הוא תנאי בסיסי להצלחה, אך הוא אינו תנאי מספיק. המורה חייב להיות בקיא במונחים העסקיים שרלוונטיים לתלמיד, ואפילו כדאי שיהיה לו ניסיון אישי וניהולי, בין אם מדובר בבנקאות ופיננסים או בשיווק ורכש, בניהול פרויקטים ובסחר חוץ".

ישמעאל־ששון מוסיפה כי "אדם שמבקש ללמוד אנגלית עסקית, צריך לוודא שלושה דברים לפני שהוא בוחר קורס: המקום צריך לענות על דרישות איכות ותוכן; שנית, המורה צריך להיות מקצועי ובעל אוריינטציה עסקית; ולבסוף, חומרי הלימוד צריכים להיות תואמים לעולם התוכן המבוקש".

לדברי דוד, מדובר בגמישות של החומר הנלמד — כלומר, שהמורה יודע לשלב חומרים שקשורים לעולם התוכן המקצועי של התלמיד, ולא רק ללמד מהסילבוס. "אנחנו מקפידים לא רק על מורים שאנגלית היא שפת אמם, אלא גם דואגים להחליף לתלמידים מורים, כך שייחשפו למגוון רחב של סוגי מבטא באנגלית".

שיעור פרטי 
או קבוצתי?

היתרונות העיקריים בקבוצה, לדברי ישמעאל־ששון, הם השיחות המשותפות, הדיאלוגים והדינמיקה הקבוצתית. "כשהקבוצה קטנה, מגיעים לחשיפת שפה ולתקשורת מלאה", היא אומרת. "בשיעור פרטי אתה כל הזמן נמצא בפוקוס. ההתמקדות היא בדיבור, אבל אנחנו עובדים גם על קריאה וכתיבה".

אוברמן טוען כי יש יתרונות וחסרונות בשתי שיטות הלימוד: "הדרכת מנהלים אחד על אחד היא אישית ובנויה לפי צורכי המנהל או מזמין ההדרכה, בהתאם לתפקידו ולרמת האנגלית שלו. בהדרכה קבוצתית, גם אם היא פנים־ארגונית וגם אם היא לקהל העסקי הרחב, נוצרת דינמיקה קבוצתית, שבה מתרגלים מול בני/בנות זוג שונים ולומדים תוך כדי עבודה קבוצתית מהניסיון המקצועי, מהידע ומהטעויות בשפה זה של זה".

האם לשקול לימודים מקוונים

כיום יש אפשרויות רבות ללמוד באופן עצמאי מול המחשב באמצעות תוכנה זו או אחרת. לטענת אוברמן אפשר לשפר את הדקדוק ולהרחיב את אוצר המלים, ואף להעביר טיפים וידע רב בתחום האנגלית הנדרשת בעסקים הבינלאומיים, באמצעות תרגילים שונים במחשב. עם זאת, לדבריו, "אין תחליף לשיחה עם אדם אחר, שמולו אתה נאלץ לייצר את השפה, לשדר את המסר בצורה נכונה, להבין את כוונותיו של בר השיח ולהגיב אליו בצורה מתאימה במהירות ובבהירות, ברמת הרגש והביטוי, בהתאם לתרבות העסקית הרלוונטית למוצאו של האדם השני".

לדברי כהן, עבור לומדים עצמאיים (אוטודידקטים), הלמידה באינטרנט בהחלט אפשרית. "היא מסייעת בעיקר בהרחבת אוצר מלים ולימוד קודים של התנהגות בעולם העסקים הגלובלי. אך בצורה כזו ללומד אין אפשרות לקבל משוב בעל פה או בכיתה. כמו כן, חשוב לשים לב לאיכות החומר המתקבל בעת חיפוש באינטרנט. מומלץ לבחור בקפידה את מקורות האינטרנט שעליהם מסתמכים"."