למאמר המקורי לחצו כאן בלינק או בלוגו

היותו של אדם דובר אנגלית בלבד איננו תנאי מספיק או ערבות כלשהי שהוא יהיה מנחה טוב, כפי שלא ניתן להצביע על כל עובר אורח ברחוב דובר עברית ולהניח שיהיה מורה מעולה באולפן לעולים חדשים.

במאמר קודם שהתפרסם השנה בביטאון "סטטוס – כתב עת לחשיבה ניהולית ואסטרטגית", כתבתי על הידע הנדרש על ידי המנחה בהדרכה באנגלית עסקית בתחומים השונים בעסקים הבינלאומיים כגון שיווק ומכירות, רכש, כספים (מימון, פיננסים ושוקי ההון), ניהול משאבי אנוש ולוגיסטיקה, וזאת על מנת להעביר הדרכה רלוונטית ומקצועית ככל האפשר למנהלים אשר הזמינו את הקורס. לאחרונה קבלתי תזכורת שישנה דרישה אף יותר בסיסית ממנחה המקיים הדרכות באנגלית עסקית (ואפילו באנגלית כללית), והיא שהמנחה יהיה דובר אנגלית כשפת אם. על אף שנושא זה נראה obvious (מובן מאליו) במבט ראשון, הארה זו נפלה עלי לאחרונה במספר חזיתות.

בסקר שנערך על ידי "דה מרקר" בו נטלתי חלק ואשר התפרסם בחודש ספטמבר 2014, התברר, לפי הערה של אחד הקוראים, שבאחד מבתי הספר הגדולים והמוכרים בארץ ללימוד אנגלית, לא מקפידים להשתמש במנחים ובמורים דוברי אנגלית כשפת אם, וזה נתפס בעיניי הקורא כסוג של רמייה.  כעת, אני מייעץ למורה לאנגלית שהיא ישראלית שלומדת אנגלית מגיל צעיר ושממשיכה להשתלם  בקורסים מקצועיים באוניברסיטה ושהיא בהחלט בעלת רמה גבוהה מאוד באנגלית, אך שמרגישה שהיא זקוקה לשבת ולקבל עצות מדובר השפה כשפת אם לצורך מלוי תפקידה כמורה לאנגלית בצורה מקצועית. בתחילת חודש אוקטובר השנה חתמתי על שיתוף פעולה עם בית ספר לשפות (בעיקר אנגלית, כמובן) בחו"ל, שם המורות הן מוכשרות ודוברות אנגלית ברמה גבוהה מאוד, אך דובר אנגלית כשפת אם בבית הספר אין, וברצונם להשלים חוסר זה דרכי.

במה מתבטא היתרון של native speaker בהדרכה באנגלית על פני מורה, מוכשר ככל שיהיה שאינו דובר את השפה מהבית?

ראשית יש לציין ש. יחד עם זאת, חוש ה- native speaker  לשפת אמו, כולל  הניואנסים שבה, הוא  חיוני ואף קריטי בהדרכת קורסים בוודאי ברמת אנגלית גבוהה.

שנית, ספקטרום הביטויים באנגלית הוא רחב וצבעוני מאוד, וקשה לאלתר או לתרגם אותם ישירות משפה לשפה. "על הפנים" איננו ניתן לתרגם כ-"on the face" ולא לשכות להגדיר שתי אלטרנטיבות כ-“either…or…” (ולא "או…או" כנהוג בעברית).  פנתה אלי מורה מוכשרת מאוד אך לא דוברת אנגלית כשפת אם בשאלה שהתייחסה לטקסט בו אדם במסעדה ביקש ארוחה הכוללת מספר רב של מאכלים, ובסוף אמר “Give me the works”.  כוונת ביטוי זה היא לתת למזמין את כל מה שקשור לאותה אורחה על של מרכיביו. מעטים מלבד דוברי אנגלית מכירים את השימוש הזה של במילה "works". בתחום העסקי, מתי מסיימים התכתבות ב-“Yours faithfully” או “Yours sincerely” או אפילו “Sincerely yours” ?

נקודה אחרונה היא "טיפ השף". על אף שנשתמש בחומרים הדרושים לאפיית העוגה ונקפיד על כללי ההכנה, לא תמיד שעוגה שלנו תצא מושלמת כמו בתוכנית הטלוויזיה או בספר הבישולים. העניין דומה באנגלית. דובר השפה כשפת אם ירגיש שמבנה המשפט, בחירת המילה והסגנון הם לא בדיוק מתאימים, אולי קצת "ישראלי מדי".  למשל, מוסיפים מילים כמו “usually” או "often" לפני הפועל במשפט “I usually drink coffee for breakfast”.לעומת זאת, המילה "sometimes" ניתן למקם גם בסוף המשפט ”I am late for work sometimes” או בתחילתו “Sometimes, I get really angry”. על כן, נסיון המורה (או הסטודנט) ללמוד או לדעת את כל הכללים היא פשוט משימה בלתי אפשרית, לא מעט בגלל ריבוי היוצאים מהכלל, בעוד שדובר השפה כשפת אם ירגיש את הנוסח הנדרש, אפילו בלי להכיר את הכלל או את הסיבה.

לסיכום, אנגלית איננה שפת מחשב שכולה הגיון  או פרוטוקול  בעל כללים ברורים. פתרון אידיאלי למי שמעוניין ללמוד אנגלית, בריטית או אמריקאית, כפי שהיא צריכה להיות במיוחד ברמה גבוהה, חייב להתעקש על מורה או מנחה שמדבר את השפה כשפת אם. כל דבר אחר ייחשב כסוג של פשרה.