4

למאמר המקורי לחצו כאן בלינק או בלוגו.

חמש שנים שהו מרינה ואייל בניו יורק, במסגרת עבודתם באל על. בתקופה הזו אף הספיקו להשלים לימודי תואר ראשון באחת המכללות בעיר. כששבו לישראל, לפני כשנתיים, חיפשו עבודה ושניהם התברגו למשרות נחשקות – מרינה בשלוחה הישראלית של חברה בינלאומית לשיווק תרופות, ואייל בבנק גדול. שניהם משוכנעים כי התקבלו לעבודה על פני מועמדים אחרים בזכות העובדה שהם מדברים אנגלית ברמה גבוהה.

"לא היו לנו כישורים עדיפים על פני מועמדים אחרים כמו השכלה, רקע מקצועי, יחסי אנוש או יכולת עמידה בלחצים", מספרת מרינה. "אני מניחה שבתחומים אלה חברת המיון העניקה ניקוד דומה פחות או יותר לנו ולמועמדים אחרים, שחלקם אף היו בעלי השכלה גבוהה משלנו. המבחן כלל חלק באנגלית, שממנו יצאנו בהרגשה ממש טובה, וזו היתה כנראה הסיבה שבזכותה קיבלו אותנו לעבודה", היא מוסיפה.

לדינה סיפור הפוך. כסטודנטית רצתה לעבוד בתחום הביטחון בנתב"ג. במבדקים היא נמצאה כשירה למלא את התפקיד, ואף זכתה לניקוד גבוה יותר מאחרים בכל הקריטריונים. אבל היא לא התקבלה בגלל סעיף אחד – היעדר שליטה מספקת באנגלית. "הם רצו לשמוע ממני אנגלית מצוחצחת יותר מזו שרכשתי בתיכון", היא מספרת.

"שליטה טובה באנגלית מעניקה כיום יתרון משמעותי למתמודדים על משרות ברוב המגזרים במשק, למעט עבודת כפיים", אומרת מיכל דן־הראל, מנכ"לית חברת ההשמה מנפאואר.

לדבריה, "לפני עשר שנים ויותר, הדרישה לאנגלית טובה היתה קיימת לגבי עבודה בחברות בינלאומיות, בעיקר בהיי־טק וביוטכנולוגיה, ובשגרירויות ותפקידי מפתח אצל יצואנים. כיום יכולת התקשור השוטפת באנגלית חשובה גם לתפקידים זוטרים יחסית וגם בחברות שאינן בינלאומיות בהגדרתן.

"מדובר בידע בסיסי שנדרש, ונעשה חשוב לא פחות, ולעתים אף יותר מכישורים אחרים שיש למועמדים, כמו ניסיון קודם, או סוג ההשכלה הפורמלית", היא אומרת.

לדברי דן־הראל, טווח התפקידים שבהם נדרשת כיום אנגלית טובה רחב. "איני מעלה על דעתי שעובד מכס לא יידע אנגלית טובה", היא אומרת. "רבים מהנוסעים או משלחי המטענים העוברים דרכו הם אזרחים זרים. כך גם עולם השילוח והבלדרות, עמילות מכס, כל התחום הלוגיסטי, הכתבים הטכניים ואפילו המחסנאים.

"גם אחראי על מחסן חייב להתמצא בכיתובים השונים באנגלית ולהבין את משמעותם, לצורך ניהול המלאי והתיעוד הממוחשב של הציוד וכמוהו תחום השיווק והמכירות, לא רק בשל הצורך לנהל שיחה מקצועית קולחת עם לקוחות קיימים וגם פוטנציאליים, אלא גם בשל הצורך להתעדכן על ההתפתחויות בעולם: הופעת מוצרים מתחרים בשוק או טרנדים בעולם".

מי פחות זקוק לאנגלית ברמה גבוהה?

דן־הראל: "מנהלי חשבונות זוטרים. ואולם ברמות הבכירות, הדבר נדרש מכיוון שהעבודה של מנהל החשבונות מתנהלת גם מול משרדי ראיית חשבון שמקיימים ביקורת, והם מעבירים לידי העובד חומר מקצועי באנגלית.

"בענפי החקלאות והבניין אין צורך באנגלית כל זמן שלא עובדים מול עובדים זרים. אפילו בחלק מהעבודות שנחשבו עד כה בלתי־מקצועיות, למשל באולמות הייצור, ידיעת האנגלית נחוצה כי לכל מכונה במפעל יש הוראות הפעלה בשפה זו".

לא רק לבכירים

מנהל סניף בנק אומר כי לבנקים אין מדיניות של העדפת מועמדים השולטים היטב באנגלית לעומת מועמדים אחרים, לפחות בשלבים הראשונים. "תנאי הקבלה לעבודה בבנק הם תואר ראשון, רצוי בתחום הפיננסי או מינהל עסקים", הוא אומר. "בתפקידים לא מורכבים, כמו למשל טלר או בנקאי במחלקת הלקוחות, די לנו באנגלית שהעובד רכש בעת לימודי התואר הראשון. ואולם בתפקידים בכירים יותר, כמו מנהל סניף, מנהל תחום קמעוני או תחום מסחרי, שבהם העובד נחשף לדוברי שפות זרות, השליטה באנגלית היא כלי חיוני".

לדבריו, עורכי הדין במחלקה המשפטית של הבנקים זקוקים לאנגלית כדי לקרוא ולהבין היטב חוזים או נהלים בשפה זו, מכיוון שחלק מלקוחות הבנק הם תושבי חו"ל או זרים שהפקידו את כספם בישראל. "הדילרים בחדרי המסחר נחשפים לחומרים באנגלית, וכמותם הכלכלנים במחלקות האנליזה. עובדי הבנקים שתפקידם לסייע במימון ליצואנים או יבואנים חייבים לדבר אנגלית טובה.

"בכלל, הפעילות הבינלאומית של הבנקים גדלה בעשור האחרון, והדבר מצריך מהעובדים שליטה טובה באנגלית, לעתים אפילו ברמה של שפת אם. בסניפים שלנו הממוקמים באזורי תיירות חשוב שהעובדים יידעו אנגלית, ולגבי הסניפים שבנתניה או באשדוד, גם צרפתית לא תזיק".

עו"ד הילי רשקובן, שותפה במשרד עוה"ד פרל כהן צדק לצר ברץ, ואחראית על גיוס מתמחים למשרד, אומרת שהתרחבות ענף ההיי־טק בישראל העמידה את האנגלית במקום מכובד ברשימת הדרישות. "השליטה באנגלית היא תנאי סף לקבלת מועמדים לעבודה אצלנו, מכיוון שהמשרד מטפל בין היתר בייצוג של חברות היי־טק, ביוטק ומוצרים רפואיים".

לדבריה, גם תהליך קליטת מתמחים למשרד כולל ראיון קבלה באנגלית והכנת חוזה דמיוני או מכתב למשקיע באנגלית. רשקובן אומרת ש"משרדי עו"ד הפועלים בתחומים כמו דיני עבודה או ליטיגציה זקוקים פחות לדוברי אנגלית, אך די בלקוח זר אחד שמגיש תביעה נגד גורם כלשהו בישראל כדי שיהיה צורך שבמשרד יהיו מי ששולטים באנגלית".

רק הקופירייטר עובד בעברית

רמי יהודיחה, מייסד משרד הפרסום LEAD, אומר שבענף הפרסום קיים יתרון ברור לדוברי אנגלית מבין המועמדים לעבודה. "למשרד פרסום בינוני־גדול בישראל יש גם לקוחות גלובליים, ואנגלית היא שפת התקשורת עמם. שנית, גם עובדי משרד פרסום המטפלים בחברות מקומיות מקבלים חומרים מקצועיים באנגלית, והשפה היא גם האמצעי להתעדכן בטרנדים בעולם".

לדבריו, "קופירייטר שפונה לקהל ישראלי חייב לעשות 'עבודה עברית', אבל בכל המחלקות האחרות במשרדי הפרסום – אסטרטגיה, ניהול לקוחות, מדיה והנהלה בכירה – אנגלית היא כלי חיוני".

ירדן גרוס, מייסד ומנכל חברת סטארט אפ בשם אנג'י, אשר מספקת מערכת מבוססת סמארטפון לטיפול ברכב, מזכיר שעובדים בענף ההיי־טק חייבים לדבר אנגלית ברמה גבוהה, ללא קשר לסוג התפקיד – החל ממתכנת, ועד לאיש שיווק ומכירות. "השוק המרכזי של החברות אינו ישראל, אלא חו"ל. צריך שליטה גם בשפות אחרות, למשל רוסית או ספרדית, אבל בסופו של דבר גם הלקוחות ברוסיה, בדרום אמריקה ובסין מתקשרים באנגלית".

לורי אוברמן, בעבר הגזבר של מפעל פריקלאס ים המלח, הריח את ההזדמנויות התעסוקתיות הטמונות בביקוש הגובר ללימודי אנגלית. לפני 17 שנה הוא עזב את עבודתו במפעל והקים חברה לייעוץ והדרכה פנים־ארגונית, שהדגש בה הוא לימודי אנגלית. "בהתחלה הביקוש מצד הדרג הבכיר ללימוד אנגלית היה מצומצם, אבל משנה לשנה הוא גדל", הוא מספר. "מספיק שמגיעה מכונת חיתוך חדשה כדי שיהיה צורך לדעת לתפעל אותה ולתקן אותה, ולעובד שיודע אנגלית יהיה יתרון על פני האחרים".

לדברי אוברמן, חלחול האנגלית מההיי־טק נעשה באופן מהיר גם לדרג הבינוני־בכיר בלואו־טק ובענף המסחר. "החברות בענפים האלה מבינות שללא ידע באנגלית, שהיא שפת הסחר הבינלאומי, הן יתקשו לעשות עסקים ויפסידו בתחרות – הם יוותרו מאחור", הוא אומר. "דרושים יותר ויותר עובדים ששולטים בשפה".